מאת: קובי אופק אוף, לא תכננתי להתנקש באף אחד. אני לא הטיפוס. אני פחדן מדי, אני סובל מדלקת פרקים, ולפני ארבעים ומשהו שנה, כשהייתי בטירונות, עשיתי פיו-פיו במטווח בזמן שכולם התאמנו בירי. פחדתי מהרתע של הרובה הגדול, אבל הייתי צייתן …
נודלס
מאת: אליה הורן הערה: מומלץ לראות את הסרטון הבא לפני שקוראים את הסיפור? https://www.youtube.com/watch?v=S2AnYEheaFM&t=100s ג'יישו הניח את הווק על הקרקע. זו הייתה מחבת גדולה אך קלת משקל יחסית למראה. הוא סידר מעט זרדים וסביבן אבנים. הוא הניח על האבנים …
מריבת אחים… או טיפה יותר
מאת: מאיה טרבולסי היה זה אחר צוהריים נורמלי ומשעמם בבית משפחת טיילור. אתם יודעים, אחד מהימים האלה ששום דבר לא קורה בהם. השמש עמדה בשמיים, יוקדת, ומחממת הרבה יותר מהנחוץ, כיאה לשעת אחר צוהריים מאוחרת בסוף חופשת הקיץ בעיר ברקלי, …
מעטפת של ים
מאת: ניצן ביתן ריני חיכתה לסיום כתיבת עבודת המחקר שלה בפסיכולוגיה קלינית והתחלת הסטאז'; במרכז לבריאות הנפש גהה. היא ידעה שההתמחות בגהה תהיה מעניינת, וההתמודדויות עם אנשים בעלי מוגבלויות נפשיות שונות כל כך מקרוב תהיה מאתגרת. היא החליטה שלא משנה …
מוכר הספרים
מאת: ספיר עדוי ג'ייקוב סגר את הספר בעדינות למרות שבליבו רצה לזרוק את הספר לעזאזל. הייתה לו חיבה עזה לקריאה עד שאור היום כבה והנר אירח לו כחברה. הוא תמיד אהב סיפורים ולא פחד מספרים עבי כרס. אך הפעם, התחושה …
מה את אומרת
מאת: עידו גנדל צחנה של יושן, של זיקנה מעופשת המקהה את הנחיריים, נישאה ממתקן הגניזה ודחקה באודליה הממאנת להיכנס סוף-סוף אל בית הקברות. די והותר סבלה ממנה כשהייתה דירתה אכסניה למיטלטלי האם, מיום שעברה זו מביתה לבית האבות ועד ליום …
לפני האופק
מאת: אביטל נגר הוא הביט מבעד לחלון. שקיעה. כל השטח נצבע בצבעים של זהב. רק עוד קצת, השמש תשקע לחלוטין ותתחיל השעה הכחולה. זה הזמן שלו לפעול. זאנהוד נאנח, שתה עוד שלוק מהמשקה שלו, סידר את החולצה ושרשרת הפנינים, בדק …
כל עוד המדורה בוערת
מאת: ניצן נוה המדורות נדלקו באור חלש וחמים ברחבי האי כשהמחנות החלו להתעורר. השמש עוד לא עלתה והלילה עדיין אפף את האי המרחף, מקשה על הראייה מעבר לצוקיו. גשרי עץ חזקים הובילו ממנו אל איים מרחפים רחוקים יותר, תלויים באוויר …
כוכב הַלַּגֵינָה
מאת: לאה בן שלמה א. רעש אִימְפֵּלְדֵרִי-שְׁבָּמְ-קַנטוּרָא-דְרוֹג, המכונה בקיצור אִימְפֵּלְדֵרִי-שְׁבָּם, עמד בצד המסלול השחור אפור, מנסה להשיב ללבו המשתולל את קצב פעימותיו הרגיל. צפירה נוקבת איימה לפני רגע להשמידו, כשרחפת הקרקע המקומית מחמיצה אותו בקושי, מותירה אותו תוהה מדוע …
כבר לא בתולת ים
מאת: אפרת שרון "לא להאמין! עוד מעט יהיה לך יום הולדת 20 ותוכלי להפוך לאמא!" אחותי אֶרְנוּסַה אומרת בהתלהבות. "אם לומר את האמת… אני לא ממהרת כל כך להיות אמא…" אני עונה, ממלמלת. "אל תהיי כזו! מניסיון, אימהות היא דבר …
נגישות
