חמותי לעתיד חייבת להיות פה

״אני מדוגמת?״ יעל שאלה.

״את תמיד מדוגמת,״ אבירם ענה מבלי להרים עיניים מהמסך. הייתה תקלה במערכת הבקרה של מכונות הכרייה והוא התלבט אם לנסות לטפל בה לבד או להעביר אותה ישר לתוכניתנים. מצד אחד, טיפול עצמאי בתקלה כזאת יאפשר לו לצבור ניסיון ונקודות זכות בדרך לדירוג הבא שלו, ולהצבה במתקן מחשב על כוכב יותר מעניין מטרמינוס. מצד שני, הוא היה עייף אחרי משמרת לילה ולא היה לו ראש להתעסקות עם תקלות עכשיו.

״נו, בחיאת, אבירם. יש לי פ״א עם מפקד היחידה על ההטסה של אמא של גלי, ואני ממש צריכה שהוא יאשר את הבקשה. הדבר האחרון שאני צריכה זה ליפול על דברים קטנים. אני יודעת שאתה מת מעייפות, אבל תעשה טובה ותעיף מבט – אני מדוגמת?״ יעל העבירה משקל מרגל לרגל בעצבנות, ולא הפסיקה להחליק לאחור את השיער שלה, שגם ככה היה אסוף ומוקפד, כל שערה ושערה במקום.

״יו יעל, אני מצטער,״ אבירם אמר והדף את הכיסא שלו מהשולחן. הכיסא כרגיל התגלגל יותר רחוק ממה שהוא תכנן, והוא טס עליו כמעט עד הקצה השני של עמדת האחמ״שים. הוא העיף מבט על המדים של יעל, ואחרי שהוא קלט את המבט שלה, הוא קם מהכיסא ועשה סיבוב בוחן סביב האחמ״שית הבכירה.

״סמ״ר יעל כהן, את מדוגמת להפליא. אין סיכוי שהמפקד לא יאשר לך את הבקשה – היא סבירה לחלוטין ובתחום סמכותו. השאטלים מגיעים חצי ריקים גם ככה רוב הזמן, וזה לא שאנחנו במצב חירום״. הוא רצה לחבק את יעל, אבל היא סימנה לו שישמור מרחק.

״אבירם, אתה תקמט לי את המדים. טוב, אני עולה לפ״א, תחזיק לי אצבעות״.

״בכל הידיים ובכל הרגליים,״ אבירם אמר בחיוך. הוא היה בטוח שגליקמן יאשר את הבקשה. 

למה שהוא לא יאשר?

 

״מה זאת אומרת הוא לא אישר? למה הוא לא אישר? איזה סיבה יכולה להיות לו?״ אבירם היה נסער לא פחות מיעל שחזרה לעמדת האחמ״שים בדמעות.

לקח ליעל כמה דקות עד שהיא נרגעה מספיק בשביל לדבר. 

״הוא אמר שאנחנו בבסיס צבאי, לא בכוכב נופש, ושהשאטלים הם משאב אסטרטגי קריטי שצריך להיות זמין לטיסה בכל רגע. התרגזתי קצת ושאלתי אותו איך ההטסה של אמא של גלי תפגע בזמינות השאטלים, ואז הוא אמר שהוא לא מפעיל תחנת מוניות ואין שום סיבה שלא נשלם על טיסת שאטל מסחרית כמו כולם. בזאת השיחה הסתיימה״. יעל התיישבה וקברה את הראש שלה בידיים. השיער שלה כבר לא היה מוחלק לאחור עם כל שערה ושערה במקום.

״הוא יודע כמה עולה שאטל מכדור הארץ לחור הזה? יש סיבה שהכוכב הזה נקרא טרמינוס. סליחה, אני יודע שאני לא עוזר, אבל וואו כמה שזאת החלטה מטריפה״.

״אבירם, זה בגלל קורס הקצינים, אני אומרת לך. מאז שהחלטתי לא לחתום עוד קבע ולא לצאת לקורס, הוא פשוט החליט שאין סיבה להשקיע בי. בגלל זה הוא אישר לאייל קורס הדרכה מתקדם ולי לא״.

״אל תזכירי לי, גם זאת הייתה החלטה מטומטמת. אבל זאת החלטה פשוט אכזרית. מה תעשו? תתחתנו בלי אמא שלה? תחכו לאחרי השחרור שלך?״ אבירם שאל.

״אני לא יודעת. גלי עוזבת את טרמינוס ומתחילה ללמוד בלוריאן עוד חודשיים. לא נוכל להתחתן עד סוף הסמסטר הראשון שלה, וזה לחכות כמעט שנה, בהנחה שאשיג עבודה נורמלית אחרי השחרור ואוכל לממן לה ולאמא שלה טיסה הלוך וחזור לאיפה שאהיה. שאטלים זה עסק יקר, ומשרות אחמ״ש שו״ב טובות יש רק בחורים שכוחי אל,״ יעל אמרה. 

אחרי רגע היא קמה וסיננה בזעם: ״שילך גליקמן לאלף אלפי עזאזלים. אני אמצא דרך להטיס את אמא של גלי לחתונה, והוא יכול להיחנק על העוגה שמגישים בחדר אוכל. מגיע לה ולנו להיות ביחד ביום הזה, ואין מצב שאנחנו דוחות את כל התוכניות שלנו בשנה בגלל החרא הזה״.

״בואי נראה לו מה זה,״ אבירם אמר. ״גליקמן לא פופולרי ביחידה – אני בטוח שאם נעביר הודעת מגבית נוכל לאסוף מספיק כסף מכולם בשביל לכסות את הטיסה ועל הדרך לעצבן אותו. זאת מצווה כפולה״.

״אני לא מקרה צדקה,״ יעל אמרה בכעס.

״איזה מקרה צדקה בראש שלך? מצווה, אמרתי, מצווה. בכל מקרה הרי כולם יביאו מתנות, לא? אז שיביאו לפני, לא אחרי, ונגמור עניין,״ אבירם אמר והם ישבו לנסח הודעה ביחד.

״תראי, רק התחלנו לאסוף כסף, ואפילו לא שלחתי הודעת ניג׳וס. אספנו סכום יפה סך הכל,״ אבירם ניסה לעודד את יעל כעבור שבוע כששובצו שוב לאותה משמרת.

יעל ישבה בעמדה שלה ותופפה עם האצבעות בעצבנות על המקלדת. ״איזה סכום יפה, איזה. זה אפילו לא חמישית ממחיר השכרת השאטל והטייס, שלא לדבר על הטיפ״.

אבירם ההסתובב לעברה והרים גבה. אחרי כמה רגעים היא אמרה:

״אני יודעת שזה לא יפה, ואני יודעת שכולם עוזרים עד כמה שהם יכולים. גם ברור לי שכולם לוקחים בחשבון את זה שלמרות מה שכתבנו הם יביאו לנו מתנת חתונה, וזה מאוד נדיב מצידם. אבל אבירם, תכננו להתחתן בעוד פחות מחודש וזה לא הולך לקרות בקצב הזה. אני חייבת למצוא דרך אחרת להשיג את הכסף לטיסה הזאת״.

״את עובדת יותר ממשרה מלאה בבסיס צבאי על משכורת של נגד זוטר, איך תשיגי כסף, יעל? את חייבת להפסיק לאכול את עצמך על זה. מה יקרה אם תדחו את החתונה בשנה? את חוששת שגלי תבגוד בך או משהו? היא הולכת לפגוש הרבה נשים מעניינות בלוריאן״.

״אם הייתי חוששת שהיא תבגוד בי לא הייתי מתחתנת איתה, אבירם. אנחנו לא מתחתנות כי כי אנחנו מנסות לשים אחת על השנייה חותמת בעלות. אני רוצה להיות המשפחה של גלי בצורה הרשמית ביותר. לא חשבתי שזה יהיה כל כך חשוב לי, אבל כשהיא מילאה את הטפסים עבור השאטל ללוריאן, הביטוחים, וחשבון הסטודנט הבנתי כמה זה קריטי. אם חלילה יקרה לה משהו, אני לא רוצה שאיזה רובוט קבלה בבית חולים תגיד שאין לי זכויות ביקור, או שאמא שלה היא האפוטרופוס ואין לי דרך להיות מעורבת בטיפול בה. ולהפך – אם יקרה לי משהו אני רוצה שגלי תוכל להיות שם בשבילי, בצורה שאפילו מכונה מטופשת מבינה״.

״ברור. לא שווה לנסות לשאול את גליקמן מחדש, אולי ישנה את דעתו ויהיה בן אדם?״

״אני שרפתי את עצמי אצלו. לגלי יש פ״א אתו מחרתיים, אז אולי ילך לה. בינתיים אני מתכננת להעביר את המשמרת בלנסות להשיג הלוואה. עד עכשיו לא הצלחתי, אבל אולי איזה בנקאי או ברוקר ירחם עלי היום״.

״אם זאת תהיה משמרת שקטה, אני אעזור לך,״ אבירם אמר והם הסתובבו בחזרה לעמדות שלהם.

 

״אני מדוגמת?״ יומיים אחרי זה גלי שאלה את אבירם בכוך הקטן שלה בחלק הפחות אופנתי של קומה שלוש ביחידת המחשוב בטרמינוס. אפילו המרתף שבו יעל שירתה נחשב יותר, כי לפחות הוא היה מסווג. 

אבירם לא הרים את הראש מהמסך. הוא בילה את רוב הזמן הפנוי שלו בלשחק משחקי רטרו על עמדת הרשתות הציבוריות בכוך של גלי. 

גלי נאנחה, תלשה דף מהמחברת שהיא התעקשה תמיד להחזיק על השולחן שלה, קימטה אותו לכדור וזרקה אותו על הראש של אבירם. 

״אבירם!״ היא קראה כשהכדור פגע.

״מה? קראת לי?״ הוא הרים את העיניים מהמסך והסתכל עליה בהפתעה.

״כן! אני מדוגמת? יש לי עוד עשר דקות את הפ״א עם גליקמן״. היא השתדלה לצאת כמה שיותר מאחורי השולחן שלה, כדי שיוכל לראות אותה כמו שצריך. הכוך שלה היה כל כך קטן שכדי לעבור בין שני השולחנות בחדר היה צריך ללכת הצידה.

״אה, רגע,״ אבירם אמר ועלה על כיסא. ״תני לי לראות… כן, נראה לי שכן״.

״מאוד החלטי ומרגיע,״ גלי אמרה.

״הממ… לא נראה לי שהוא לא יאשר לך את הבקשה בגלל מצב המדים שלך״.

״אתה מזור לנפש דואבת, אבירם – מישהו אמר לך את זה פעם?״ 

״תראי, הוא לא אישר ליעל את אותה בקשה בדיוק לפני שבוע בערך. הסיכוי שהוא יאשר לך אותה הוא לא גבוה, ולא הייתי רוצה שסתם תתאכזבי״. הוא ירד מהכיסא וסידר את המשקפיים שלו. 

״אתה בעיקר רוצה לחזור לשחק,״ גלי אמרה בכעס.

להפתעתה אבירם לא חזר לשבת ולשחק, אלא גירד את ראשו, הסתכל עליה ושאל:

״אני יודע שזה לא העסק שלי, אבל אני בכל זאת סקרן לדעת – למה זה כל כך קריטי שאמא שלך תהיה בחתונה? עם הציוד שאפשר להשיג ביחידה אנחנו יכולים להקליט את כל האירוע באיכות הגבוהה ביותר ובכסף שנאסף אפשר לשלם על תשדורת פרטית לכדור הארץ. היא תרגיש כאילו היא הייתה כאן איתכן, ואז תוכלי להוריד מעצמך את הלחץ המיותר הזה״.

״אתה לא מבין, אבירם. אמא שלי לא צעירה, ולא הבן אדם הכי בריא בכדור הארץ. היא שונאת לטוס, והסיבה היחידה שהיא תסכים בכלל לעלות על שאטל היא בשביל להגיע לחתונה שלי. אם היא לא תגיע לחתונה, לא אוכל להיפגש אתה לפני שאני מתחילה את הלימודים. התקבלתי ללוריאן עם מלגה, והם לא יממנו לי שאטלים במהלך הלימודים, אז אם אני לא אראה אותה לפני הלימודים, מי יודע מתי, ואם, יצא לי שוב לראות אותה. ואם אני אגיע הביתה ואודיע לה שהתחתנתי מבלי שהיא הייתה שם, ומבלי שהיא פגשה את יעל פנים את פנים לפני כן, אני די בטוחה שהיא תהרוג אותי ואז תחטוף התקף לב״.

״הבנתי. אמא שלך חייבת להיות בחתונה, או שאין חתונה, וזה יקר רצח להביא אותה באופן פרטי לטרמינוס. לוקח לי זמן, אבל בסוף אני קולט,״ אבירם אמר בחיוך. ״אני ממש מקווה שגליקמן שינה את דעתו וייתן לך להביא אותה״. 

״גם אני,״ גלי אמרה ויצאה לפ״א שלה.

״הוא לא אישר?״ יעל שאלה.

״הוא לא אישר,״ גלי אמרה. 

״איזה חרא״.

״חרא בַּ‎לֶ‏‎בֶּן,״ גלי אמרה. 

הן עמדו על גג היחידה, שבעיקרון היה שטח סגור אבל ליעל היה מפתח כי אחמ״שים היו צריכים להכניס אנשי תחזוקה לגג במקרה והייתה נזילה, או במקרה ואנטנות השידור דרשו תחזוקה. או כשלאחמ״שים התחשק להשתזף קצת בסופי השבוע. הגג היה נטוש עכשיו, מלבד שתיהן, ודי שקט. מרחוק אפשר היה לשמוע את המשאיות ומכונות הכרייה שחלקו את טרמינוס איתם, ומדי פעם אפשר לשמוע קטעי שיחה מעומעמים מאנשי היחידה שהלכו או חזרו מחדר האוכל.

״הצלחת להשיג הלוואה?״ גלי שאלה.

״לא כזאת שאנחנו רוצות לקחת. קיבלתי הצעה מגוף אשראי חוץ בנקאי עם מוניטין של 260 שנה בתחום והתמחות בלקוחות עם צרכים ייחודיים – דרך ארוכה להפליא לומר שוק אפור. גם אם נזכה בלוטו הבין גלקטי לא נוכל להחזיר את הריבית שהם דרשו,״ יעל אמרה. ״אבל אחרי השיחה איתם מילאתי לוטו, אז יש לנו את זה״. היא התחילה להסתובב על הגג ולבעוט בחצץ שכיסה אותו.

״האמת שחשבתי על זה,״ גלי אמרה.

״חשבת על מה? על אשראי מהשוק האפור?״ 

״לא, מה פתאום, לא השתגעתי. בן-דוד של אמא שלי הסתבך איתם וכל המשפחה שלו תבלה את שארית חייה בתשלומי חובות. התכוונתי ללוטו, או ליתר דיוק, להימורים״.

״גלי, מתוקה שלי, חשבתי שאמרת שלא השתגעת. יש הבדל בין למלא טופס לוטו אחד כדי לכסות את האופציה לבין להיכנס להימורים. אחד מהם חוקי והשני ממש לא,״ יעל אמרה, והפסיקה לבעוט בחצץ.

״מה שאני רוצה לעשות חוקי לחלוטין. אני רוצה להרים טורניר של  Clashcraft: War of Queens״. העיניים של גלי זרחו מהתלהבות כשהיא המשיכה להסביר: 

״צריך מלא כוח מחשוב בשביל להריץ טורניר, כי המשחק כל כך כבד, אבל בדיוק בגלל זה אין מספיק טורנירים בשוק, ויש להם מלא ביקוש. זה הימור, אבל אם נשים את הכסף שכבר אספנו כפרס למקום הראשון, ונגבה דמי כניסה סטנדרטיים, נוכל להחזיר את ההשקעה עם שלושים שחקנים בערך, ולהגיע לסכום שאנחנו צריכים עם מאתיים. יש לי קשרים בכל הפורומים והערוצים הרלוונטיים, אז לא תהיה לנו בעיה לפרסם את זה״.

״זה נשמע כמו הימור סביר, אבל מאיפה נשיג את המחשבים בשביל להריץ את כל זה? הרגע אמרת  שהמשחק כבד, ואני יודעת שהפסקת לשחק בו בגלל העלות המטורפת של השכרת מחשב חזק מספיק בשבילו. ואת רק שחקנית אחת – מאיפה נשיג כסף בשביל לארח מאתיים?״ יעל שאלה.

״אז כאן זה נהיה טיפה בעייתי,״ גלי הודתה. ״אבירם ואני במקרה יושבים על סליק של חומרה לא רעה בכלל, לגמרי חזקה מספיק בשביל מה שאנחנו צריכות, אבל אני צריכה שהוא ישתף פעולה איתי, ולא בטוח שהוא יסכים״.

״סליק? של חומרה? גלי מאמי, אני אחראית על אולם המחשב, על איזה סליק את מדברת? אין שרת שלא יושב שם ושאני לא יודעת עליו. הכול ספור, מדוד, ומנוטר”.

״אז זהו שלא. אבירם נכנס לאיזה תחרות מטופשת עם צוות אחר שלא אציין את שמו, והם כבר כמעט שנתיים מסליקים באולם מחשב שרתים שהיו אמורים לעבור למחזור, ורואים מי מצליח לארח משחקים כבדים יותר עליהם. רק החבר׳ה ביחידה משחקים עליהם, אבל הם פיתחו תשתית די חזקה,״ גלי אמרה. 

״טוב לדעת שאבירם מסתיר ממני דברים כאלה, אבל הזוי שאף אחד לא שם לב עדיין,״ יעל אמרה.

״לא הזוי בכלל ברגע שמבינים שכל מי שאמור היה להשים לב משתתף במשחקים, וזה לא שהיחידה משלמת חשבון חשמל, אז למי אכפת אם יש עוד כמה עשרות שרתים מיותרים באולם? הורידו אותם מניטור, דאגו שהם לא יתפסו את השטחים הכי טובים באולם, וזהו, אף אחד לא שאל שאלות,״ גלי אמרה. 

״עשרות שרתים? את בטוחה שכל העסק הזה נמשך רק שנתיים?״ יעל שאלה כשהיא צוחקת.

״כן, בטוחה. בשדרוג השרתים האחרון לא מחזרו שום שרת ישן, וזה רוב התשתית שיש להם. זה לגמרי יספיק למה שאנחנו צריכות, רק שצריך למצוא דרך לגרום לאבירם לעזור לנו. הוא צריך לשכנע את כולם שהשרתים לא יהיו זמינים למשחקים לשבוע בערך, ואנחנו מסודרות״. 

״מה הבעיה? אם תבקשי ממנו עזרה, למה שלא יעזור?״ 

״כי בוא נאמר שהוא לא האדם האמיץ ביותר בבסיס, והמפתחים ביחידה למדו לאהוב את שרתי המשחקים האלה כמו שאתם אוהבים להשתזף על הגג. אף אחד לא הולך להגיד לנו תודה על ההשבתה הזאת, וזה לא משהו שאפשר לתאם בהודעות. צריך להרגיז אנשים פנים אל פנים. האמת שגם לא ממש בא לי לעשות את זה,״ גלי אמרה. 

״יהיה טוב, גלי. אני בטוחה שאף אחד לא יעשה לכם את המוות, בטח כשמדובר בשרתים פיראטיים שבתכל׳ס לא היו אמורים להיות בכלל קיימים. הם מחוברים לרשתות?״ יעל שאלה. ״רגע, אל תעני לי, אני לא רוצה לדעת״. 

״לא תכננתי לענות,״ גלי אמרה בחיוך. 

״מעולה. אני חוזרת למשמרת שלי ושוכחת לחלוטין מהשיחה הזאת,״ יעל אמרה, והן וירדו מהגג.

שבועיים אחרי זה אל״מ גליקמן תפס את אבירם בדרך לחדר אוכל, ואבירם הצטער על הרגע שעזב את האולם ויצא לאכול בחוץ. 

״אז מה דעתך על הרעיון שלי, סמ״ר צדוק? זה דורש מעט מאד ממך. רק להסיח את דעתה בימים הקרובים,״ אל״מ גילקמן אמר תוך שהוא טופח לאבירם על השכם.

״אני מצטער, המפקד, אבל לא נראה לי שירדתי לסוף דעתך. לא אישרת לגלי… סגן קורן להטיס את אמא שלה לכאן, ואתה בכל זאת מתכנן להטיס אותה לכאן? ולהסתיר את זה מסגן קורן? זה מתואם עם יעל… רס״ל כהן?״ אבירם שאל. החול שהתחיל להגיע עם הסופה הקרבה לא תרם לתחושת הנוחות שלו. הוא נאלץ לנגב את הזיעה מהמצח עם השרוול, שהפך להיות אפור-כתום לא אטרקטיבי אחרי התהליך.

״אתה לא מרוכז, סמ״ר,״ אל״מ גליקמן ענה בכעס. ״אחזור על התוכנית בקצרה: אני מתכנן הפתעה לחתונה של סגן קורן ורס״ל כהן. עוד שבוע אטיס את גברת קורן, אמא של סגן קורן, לבסיס. היא תגיע לכאן יחד עם כתב של מהדורת ״בבסיס,״ שיגיע לסקר את האירוע, ועל הדרך את היחידה. זה יחסי ציבור מצויינים עבורנו, סמ״ר צדוק, ודרך נהדרת לגייס אנשים ליחידה. היחידה כבית שני, מקום נהדר להתפתח בו מקצועית שגם דואג לחייל כבן אדם. אני צריך שתסיח את דעתה של סגן קורן בימים הקרובים, עד שהכתב ואמא שלה יגיעו ונוכל לצלם את המפגש ביניהן. אולי זה אפילו יגיע למהדורה המרכזית ברשתות – סיפור אנושי מרגש, על התגייסות שלי ושל היחידה למען זוג חיילות בודדות. אם אתה צריך לתאם עמדות עם רס״ל כהן, אז דאג גם לזה. אבל הכי חשוב שההפתעה של סגן קורן תהיה אמיתית, כדי שתצטלם טוב. אנחנו צריכים את יחסי הציבור האלו, ברור?״

אבירם שאל את עצמו אם הוא אי פעם שמע רעיון אנוכי יותר, ומהר מאד הגיע למסקנה שלא. 

״זה לא קצת אכזרי, המפקד? גלי… סגן קורן מאוד התאכזבה מההחלטה שלך לדחות את הבקשה שלה,״ הוא העז לשאול.

״זה למען מטרה טובה, ובסופו של דבר זה יצא win-win לכולם. אני צריך לזוז לפגישה, ולך יש עבודה לעשות. אדאג שיעדכנו אותך כשגברת קורן תעלה על השאטל,״ אל״מ גליקמן אמר בחיוך, פנה והלך.

אבירם נשאר לעמוד בסופת חול לשנייה, ואז חזר לאולם במקום ללכת לחדר האוכל. ממילא הוא איבד את התיאבון.

 

אבירם שרד בשקט בעמדה שלו פחות מחצי שעה לפני שנשבר והחליט לעדכן את יעל בשיחה שלו עם גליקמן.

״וואו, איזה מפלצת ביוב בן גלקטית! איך הוא עושה לנו את זה?״ יעל קפצה מהכיסא שלה והתחילה לפסוע מצד אחד של עמדת האחמ״ש לצד השני. בשלב מסוים היא עצרה וצרחה, ואז חזרה לפסוע הלוך ושוב.   

״הוא טוען שזה יעשה יחסי ציבור טובים ליחידה, ושאתן תקבלו את מה שביקשתן, אז זה win-win,״ אבירם אמר.

יעל עמדה להתפוצץ עליו אבל ראתה את הפנים שלו ושתקה.

״כמה נשאר לך לשירות?״ היא שאלה.

״שנה וארבע,״ הוא ענה.

״אתה בטח מפחד שהוא יעשה לך את המוות. ראית מה הוא עשה לי רק כי סירבתי לצאת לקורס קצינים,״ יעל אמרה.

״כן, כי הוא לא עשה את זה רק לך. עזבי יציאה לקורסים, הוא יכול להעביר אותי לתפקיד מהגיהינום, לדאוג שאשובץ לתורנות שמירה מפה ועד השחרור, לעכב לי עליית דרגה או דירוג, ואלוהים יודע מה עוד,״ אבירם אמר ונשמע מיואש.

״אני לא יכולה לעשות לה את זה, ויש גם את הטורניר שארגנתם לחשוב עליו. אנחנו צריכים לבטל אותו לפני שהכתב הזה יגיע לכאן,״ יעל אמרה.

״וואי, נכון! צריך לבטל טורניר מקצועי מהרגע להרגע, איזה סרט!״ אבירם אמר. 

״טוב, דבר, דבר. קודם כל אני אדאג לעדכן את גלי, ואז תוכל עדיין לומר לגליקמן שלא עדכנת אותה ולדעתך אין לה מושג מה קורה. תחשוב בינתיים איך מבטלים את הטורניר כמה שיותר מהר מבלי לגרום ליותר מדי אנשים לשנוא אותנו,״ יעל אמרה.

״איך יצא כל כך הרבה רע מחתונה אחת קטנה?״ אבירם אמר.

״במקרה הספציפי הזה אני לא חושבת שמוסד הנישואין אשם, אבירם,״ יעל אמרה והלכה לחפש את גלי.

 

יעל תפסה את גלי בכוך שלה כמה דקות אחר כך, והן עלו לדבר על הגג. גלי עברה פעמיים על רפרטואר הקללות שהכירה, והוסיפה כמה חדשות, אחרי שיעל עדכנה אותה בתוכנית של גליקמן. 

״איך לעזאזל אמא שלי לא אמרה לי על זה מילה? רק אתמול קיבלתי ממנה הודעה,״ גלי אמרה.

״יכול להיות שהיא עוד לא יודעת, או שהוא אמר לה לשמור על זה בסוד כי זאת הפתעה,״ יעל אמרה.

״דיברת עם אמא שלי, מאמי, את יודעת שרשתות החדשות מעבירות מידע לאט יותר ממנה,״ גלי אמרה. היא עמדה להוסיף משהו בנושא אבל נעצרה ותפסה את הראש:

״הטורניר! וואי, וואי, וואי מה אני אעשה עכשיו עם הטורניר. איזה כאב ראש מפוצץ זה״.

״בואי לאולם מחשב, ונחשוב יחד עם אבירם מה לעשות,״ יעל אמרה.

״איך האיש הזה הצליח לעשות כאלה שמות מתוכניות החתונה שלנו? ואת יודעת מה הכי מפריע לי בזה?״ גלי שאלה.

״שגליקמן מפלצת הביוב הבן גלקטית תקע לנו חתיכת סכין בגב בשביל קצת יחסי ציבור?״ יעל שאלה.

״מפריע לי שהוא יוצא מזה טוב בסוף. הוא יקבל את כתבת היח״צ שלו, יצא הגיבור של היום, בזמן שאנחנו וכל אנשי היחידה אכלנו ונמשיך לאכול חצץ ממנו,״ גלי אמרה.

״זה גם מפריע לי, תאמיני לי, אבל זה לא מה שדחוף עכשיו. בואי נרד מהגג,״ יעל אמרה והובילה את גלי למדרגות.

רגעים ספורים לאחר מכן גלי, יעל ואבירם ישבו יחד בעמדת אחמ״ש באולם מחשב. 

״צריך למצוא דרך לבטל את הטורניר מבלי שכולם יצאו עלינו. ואז צריך למצוא דרך לרצוח את גליקמן מבלי שנתגלה,״ יעל אמרה.

״כן לרעיון הראשון, לא לרעיון השני, עם כל כמה שהוא קוסם לי עכשיו. מה אם נגיד שעקב תקלה טכנית הטורניר נדחה בשבועיים?״ גלי שאלה.

״זה לא רעיון טוב, כי אנשים עוד יכולים לדבר על הטורניר, ועל כמה שהם מצפים לו. ואי אפשר סתם לבטל את הטורניר. רק חסר לנו שאיזה תוכניתן ממורמר ישפוך את הלב בפני הכתב הנחמד על טורניר ה-Clashcraft שביטלו לו בלי סיבה. אנחנו צריכים למצוא דרך לבטל אותו בצורה כזאת שאף אחד לא ירצה להוציא עליו מילה,״ יעל אמרה.

״מה אם לא נבטל את הטורניר?״ אבירם שמע את עצמו אומר. 

״מה? לא אמרת לפני רגע שהולך להיות כתב של ״בבסיס״ שיצלם את מה שהולך ביחידה, ואולי אפילו ישדרו את זה במהדורה המרכזית ברשתות? אתה רוצה לסמוך על זה שאנשים יזכרו לסנן את מה שהם אומרים לידו באמצע מסיבה, כשהם שיכורים?״ יעל שאלה.

״או שאתה חושב שאנשים ביחידה לא נרשמו לטורניר? כי אם כן, כדאי שתהיה מודע לזה שרוב היחידה נרשמה אליו. אני חושבת שאנחנו עומדים כרגע על שמונים אחוז משתתפים מהיחידה, וסגרנו את כמעט את כל המקומות,״ גלי אמרה.

״לדעתי כדאי לא לבטל את הטורניר בדיוק בגלל שרוב היחידה נרשמה אליו. נבטל רק את המשתתפים מבחוץ, ונגיד למשתתפים מהיחידה את האמת על גליקמן, הכתב, וגם למה עשינו את הטורניר מלכתחילה,״ אבירם אמר.

״כדי שהם יוכלו להכניס אותנו לכלא?״ יעל שאלה.

״כדי שהם יוכלו להיות בני אדם ולעזור. אלו חברים שלנו, וגם הם אכלו חצץ מגליקמן מאז שהוא נכנס לתפקיד. ובניגוד להרבה ממה שעשינו עד עכשיו, זה הדבר הנכון לעשות,״ אבירם אמר.

״הממ… אם הם יעזרו לנו נוכל לעבור את האירוע בשלום, ולהריץ את הטורניר אחר כך, בחינם ורק לאנשי היחידה,״ גלי אמרה.

״זה אומר שאנחנו צריכים לסמוך על כמות די גדולה של אנשים,״ יעל ציינה. 

״בוא נודה באמת, אנחנו כבר עכשיו סמכנו על האנשים האלה. מה הסיכוי שהם לא ידעו למה באמת אנחנו משביתים את שרתי המשחקים שלהם לשבוע? אבירם צודק, אלה החברים שלנו, ובתכל׳ס הם באו לקראתנו ועזרו לנו בזה שהם נרשמו לטורניר על שרתים שבשוטף הם יכולים לשחק עליהם בחינם,״ גלי אמרה.

״היי, להרים טורניר Clashcraft על השרתים האלה לא היה טריוויאלי. ראיתי בדיוק כמה שעות השקעתם כדי שהכול ינגן כמו שצריך,״ יעל אמרה. ״אבל כן, אני מודה שאם מישהו היה רוצה להיות מפלצת ביוב בן גלקטית, בשלב הזה הוא כבר יכול היה להיות מפלצת ביוב בן גלקטית״.

״אז מספרים לכולם באמת מה קורה?״ אבירם שאל.

״כן,״ יעל וגלי ענו.

שבוע לאחר מכן מגרש החנייה והרחבה מחוץ ליחידה היו חסומים, וסדרה של אוהלים צבעוניים הוקמו בשוליהם. בפינה אחת של המגרש היה אזור מחובלל, ולצדו שורה של שולחנות עליהם מגוון רחב של חרבות, פגיונות, גרזנים ומגנים, כולם עומדים בתקן בתל״ן. הייתה שורה ארוכה של אנשים שחיכו לתורם להיכנס לאזור ולהילחם, וכמה עשרות צופים שעמדו מסביב לארנה המאולתרת והריעו ללוחמים שכבר היו בפנים. כולם היו לבושים בבגדים ססגוניים, חלקם עם שריון, חלקם נושאים מטות, קשתות או דגלים. שלטים גדולים של ״Clashcraft: Live״ היו תלויים בכל מקום פנוי.

בפינה ליד דיג׳יי ניגן מוזיקת ימי ביניים משולבת בביטים מתזמורות וינטג’ קלסיות, ואנשים רקדו סביבו או סתם קפצו למעלה ולמטה לפי הקצב כשהם מנפנפים בידיים וצורחים קריאות קרב בשפה לא ברורה.

במרכז השטח שנותר הוצבה במה עם גזיבו מקושט בענפים ופרחים, ומסביבה אנשים הסתובבו, דיברו אחד עם השני, או הלכו לבקר במגוון דוכני האוכל שהוצבו באוהלים הצבעוניים שבשולי השטח. כמעט ולא היה מישהו במדים באזור. 

״איזה אירוע מעניין,״ סגן נדב תמרי, כתב ״בבסיס״ אמר. ״לא ידעתי שכולם יהיו מחופשים. מה הנושא של החתונה, אל״מ גליקמן?״

השניים בדיוק הגיעו מהשאטל למתחם, כשהם מלווים באהובה קורן, אמא של גלי. 

גליקמן עמד והסתכל על השטח בפה מעט פעור ומבט מבולבל. ״אני… כלומר, כשיצאתי לפגוש אתכם זה לא ממש היה כאן…״

״אמא!״ נשמעה צרחה באוויר ובחורה צעירה עם גלימות לבנות ורקמה זהובה שעטה לכיוונם וזינקה על גברת קורן. ״אמא, איזה הפתעה נהדרת!״ אפשר היה לשמוע אותה אומרת בעודה מחבקת את גברת קורן חיבוק דב. 

אהובה חיבקה את גלי בחזרה חזק, חזק.

אל״מ גליקמן כחכח בגרונו.

״את נראית נפלא, מתוקה שלי. איפה יעלי?״ אהובה אמרה כשהיא מתעלמת ממנו.

״הנה היא, היא כבר באה. לא הספקנו לקצר לה את הגלימות אז היא לא יכולה ללכת מהר,״ גלי אמרה כשהיא קורנת מאושר.

יעל עשתה את דרכה אליהם, כשהגלימות הכחולות כסופות שלה מטאטאות את האדמה. גם היא התעלמה מאל״מ גליקמן וסגן תמרי והלכה היישר לחבק את גברת קורן. ״אהובה, איזה יופי שאת כאן! זהו, עשית לנו את היום,״ היא אמרה.

״אתן נראות נהדר, ואיזה אירוע יפה ארגנתן! ממש צבעוני ונראה שכולם נהנים,״ אהובה אמרה.

אל״מ גליקמן התערב: ״בהחלט אירוע מפתיע. מפתיע כמעט כמו ההפתעה שארגנתי לכן לכבוד החתונה. לא חשבתן שגברת קורן תוכל להגיע, והנה היא כאן!״ הוא חייך לכולם, כשהוא מקפיד במיוחד לחייך למצלמות שריחפו מסביב לסגן תמרי.

אהובה קורן הסתובבה לאל״מ גליקמן עם ניצוץ בעיניים. 

״אל״מ גליקמן, גיבור השעה! איזו הפתעה נהדרת סידרת לבנות לחתונה שלהן,״ אהובה אמרה.

אל״מ גליקמן חייך חיוך רחב ופנה לסגן תמרי. ״זה בדיוק סוג הדברים שאנחנו עושים כאן, סגן תמרי, כדי לשמר את כוח האדם האיכותי שזכינו בו. ביחידת המחשוב בטרמינוס שמים את האדם במרכז,״ הוא הכריז.

סגן תמרי הנהן, ופנה לארגן את כולם לסדרה של צילומים קבוצתיים. כשסיימו להצטלם הוא שלח כמה מצלמות לקחת צילומי אוויר ואווירה משטח האירוע ופנה לראיין את הזוג המאושר.

״אל״מ גליקמן סידר לכן הפתעה רצינית לחתונה. היה לכן מושג שתוכלו לראות את גברת קורן באירוע שלכן?״ הוא שאל.

״ממש לא, אבל זאת הפתעה נהדרת ושימוש נהדר במקום הפנוי בשאטל של היחידה,״ גלי אמרה.

״גלי, איך לא ראינו את זה? עכשיו הכול מתחבר לי לרעיון של אל״מ גליקמן לעשות שבוע הורים פעם בשנה ולהשתמש בשאטל של היחידה בשביל להטיס לכאן את כל ההורים לביקור. איזה רעיון נהדר זה, אל״מ גליקמן, כמה שזה ישפר את המורל של כולם!״ יעל אמרה.

״זה רעיון מופלא!״ אהובה קורן אמרה בחיוך גדול. ״איזה הורה לא ירצה לבקר את הילד שלו, ולראות באיזה תנאים נהדרים משרתים כאן!״

אל״מ גליקמן החוויר קצת.

סגן תמרי העיף מבט על אל״מ גליקמן והמשיך בראיון: ״ואל״מ גליקמן עזר לכן גם לארגן את האירוע הנהדר הזה ?״

״בהחלט! למען האמת זה היה רעיון שלו. אנחנו כל כמה חודשים עושים לארפ כזה כדי לחגוג את הפאנדומים השונים שאנשי היחידה אוהבים. הפעם זה Clashcraft, אבל אחרי שסופות הקיץ יסתיימו מתוכנן לארפ כזה עבור מנגה. אנחנו פשוט התלבשנו על האירוע והחלטנו להיות המלכות שלו,״ גלי אמרה בחיוך.

״אתה בטח תרצה לבקר אותנו גם בלארפ מנגה, סגן תמרי. המתחם שאל״מ גליקמן מתכנן יהיה אפילו גדול ומושקע יותר ממה שאתה רואה היום,״ יעל אמרה.

״זה נכון, אל״מ גליקמן? אם כן, אנחנו ״בבסיס״ נרצה להיות כאן ולצלם את זה. איזו דרך נהדרת לייצר אווירה טובה למשרתים במקום כל כך מרוחק ו… מורכב, כמו טרמינוס,״ סגן תמרי אמר.

״אה, כן, ודאי שזה נכון. כמובן שאתה, וכתבי ״בבסיס״ מוזמנים לסקר אותו. אירוע מעניין ביותר. צבעוני. מגוון. שובר שגרה,״ אל״מ גליקמן אמר. הוא התחיל להזיע וגלי ריחמה עליו קצת, אבל רק קצת. 

״נלך להתחיל את הטקס?״ היא אמרה ליעל.

“מיד, גלי, מתוקה שלי,״ אהובה אמרה. ״לפני שמתחילים את הטקס, אני רוצה לעשות סיבוב במתחם. את יודעת שבדרך לפה אל”מ גליקמן היקר סיפר לי שהוא היה בנערותו אלוף בשימוש בגרזן קרב, והוא עדיין מתאמן עד היום? אולי הוא יסכים להראות את כישוריו לאנשי היחידה”. 

גלי הסתכלה בפה פעור על אמא שלה וגליקמן החוויר ועמד להכחיש, אבל לפני שהוא הספיק לדבר יעל התערבה:

״איזה צירוף מקרים מופלא! אל״מ גליקמן, אתה חייב להוביל את הקרבות בזירה ולתת לכל החיילים ביחידה להתמודד מולך, ברוח החגיגה של היום. לא היינו רוצות שמישהו יצא מאוכזב מהאירוע. זה יהיה דבר נפלא לצלם, סגן תמרי, ויחסי ציבור מצוינים ליחידה ולעומד בראשה״.

״בהחלט! תוביל את הדרך, אל״מ גליקמן?״ סגן תמרי שאל בחיוך וכיוון את המצלמות לזירה.

אל״מ גליקמן הסתכל עליו, על יעל, גלי, וגברת קורן, והיסס. 

״אני די בטוח שאני יכול להבטיח שזה יופיע במהדורה המרכזית ברשתות,״ אמר סגן תמרי והוביל את הדרך לארנה בעצמו. יעל וגלי הלכו אחריו, וגליקמן נאלץ להשתרך אחריהם בפנים חמוצות.

״אל תהיה עצוב, אל״מ גליקמן,״ אהובה קורן אמרה, ״תראה איזה הפתעה נהדרת סידרת לבנות לחתונה!״.