מאת: אוהד עוזיאל "…. וירושליייי-םםםםם." התווים האחרונים של קולות השירה דעכו מסביבי וכולם התחילו לעזוב, מחייכים זה לזה כאילו עברו איזה רגע מיוחד, למרות שאנחנו עושים את השירה בציבור המשעממת הזאת כל שבוע. אוף כמה שאני שונא פה את כולם. …
תורו של הזאב
מאת: עילית שייר היה זה תורו של הזאב. כבר ביום השלישי לשיט בתיבה, הצפיפות, הריח המעופש, הרעש ובמיוחד השיעמום, טרפו את שלוותן של החיות. הקטנות והחרדות שבהן התכנסו אל תוך עצמן בפינת המחילה, חיות העדר הרימו קול מצוקה והטורפים נגסו …
ששוני=שטן
מאת: צבי זוקובסקי 'הניחו לילדים ואל תמנעום מבוא אלי…' (מתי יט, יד) ששוני=שטן מאי נפקא מינה, נשאלו הילדים. ספק אם שמעו. מאי נפקא מינה. הצלצול חשוב ממילים. שתשתוק ונרוץ. למגרש, לקיוסק, לחצר, לשחק בגוגואים, בקלפי סופרגול. מי שזכה …
שבויה
מאת: מרלן איסמלון איני יודעת כמה זמן הלכתי, אפופה בזעף מחשבותיי, כאשר נעשיתי מודעת לשקט המוחלט ששרר סביבי. פתאום הבחנתי כמה גבוהים פה העצים. העיר הזו בנויה על ההרים, והכבישים עולים ויורדים עם פיתולי ההר. השעה הייתה שעת ערב …
קהילה אנושית בכוכב של ערפדים
מאת: רפאלה רזניק ג'רלד השעה שהילדים האנושיים מסיימים בית ספר תמיד הפליאה את ג'רלד. רגע אחד שקט, הרחובות הישנים והצרים ריקים. מדי פעם עוברים מספר קונים או ספקי מזון, שהגיעו באופן קבוע לשוק הקטן. זה שליד איזור המגורים שהשתרך לאורך …
ציור בשביל לדוג דגים
מאת: אפרת מישורי "בוקר טוב," אמר הצייר הזקן לים, בעודו עשה את דרכו לסדנת העבודה שלו. הבוקר עוד בקושי התעורר, השמיים בצבע סגול דהוי, העולם צבוע בגוון וורוד של יום שעוד לא התחיל. במרחק היה ניתן לראות את הגלים השקטים, …
פנטזיה אמיתית
מאת: אבישי אאודי "הכל זה שטויות פשוט" אמרתי, לא יותר נכון צעקתי את זה, לא היה לאן ללכת והדב הגדול אמר לי שהתודעה שלי נעלמה. במלחמת התודעות הזאת ניצחתי והגעתי למקום האחרון. בואו נתחיל מהתחלה קוראים לי יוסי ואני מר …
עקורים
מאת: אורית צמח הם יצאו בערוב היום. שני בחורים שדופים, קירחים, עטויי סחבות. דווירד הגבוה וזן הנמוך, בשנות השלושים לחייהם נראו כזוג זקנים תימהוניים. הם צעדו בשתיקה, השאירו מאחוריהם את בתי הכפר שנראו כמלכודות עכברים מחלידות, זרועות בשטח הפקר. כשהגיעו …
על ההזדמנויות הטמונות ברכיבי ידע מושתלים גנטית
מאת: נמי שר כבוד יושב הראש, אדם גדול ממדים, דפק בפטיש שלוש פעמים. כרית העץ פרכסה. "שקט באולם", הרעים. ההמולה דעכה לאיטה. "התכנסנו כאן היום לדון באתיקה של גיקים, Genetic Information Chips בלעז ," הכריז ממרום מושבו על הבמה. "אני …
ספרים
מאת: בר פישביין כרגיל, באמצע השיר האהוב עלי נכנסה שיחת טלפון. ביצעתי את תרגיל הלוליינות הדרוש כדי להגיע עם הכתף לכפתור המענה באזניות, חצי מקווה שאגיע בטעות לכפתור הניתוק ואוכל לסיים לשטוף כלים בשקט. הערימה בכיור כבר הצחינה נורא והייתי …
נגישות
